<h1>רבינו ירוחם נ"ג ח"ו</h1>
<h2>דף לח.</h2>
וצריכין הכהנים להגביה ידיהם כנגד כתפותיהם כדתנן במדינה נושאין ידיהם כנגד כתפותיהם.
נשיאות כפים בעמידה ובנשיאות כפים ובלשון [הקודש] אומרי' ברכת כהנים ובשם המפורש ודוקא בבית הבחיר' אומרים בשם המפורש אבל בגבולין לא כך פשוט בסוטה. נשיאות כפים פנים אל פנים בקול רם ועם שאחורי הכהני' אינם בכלל ברכה ולשנים קורא כהנים כך פשוט במגלה כדאמרינן בספרי [פר' נשא] שהחזן אומ' להם אמרו וזהו בשקורא כהנים. ובירושלמי ובלבד שיהא החזן ישראל. וכתבו התוספות כי כשקורא כהנים כשהם שנים אינו קורא אותם ש"צ דהוי הפסק בתפלתו אלא חזן הכנסת כלו' השמש של ב"ה וכן פי' ר"ח שהחזן קורא כהנים אבל ש"צ המפסיק עבירה היא בידו ומה שש"צ אומר התיבות של ברכת כהנים לא חשיב הפסק דברכת כהנים צורך תפלה הוא. ומה שפושטים ידיהם משום וישא אהרן את ידיו וכו' שהיו פשוטות. ומה שחולקין אצבעותיהם הוא על פי המדרש מציץ מן החרכים שכינה למעלה מראשיהם ומציץ מחרכי אצבעותיהם ומכוונים לעשות ה' אוירים בין ב' האצבעות לב' האצבעות ובין אצבע לגודל ובין גודל לגודל לקיים מציץ מן החרכים.
כשהכהני' נושאין כפיהם פניה' כלפי העם ואחוריה' כלפי הקדש וחזן הכנס' וכל העם פניה' כלפי הקד' כך פשוט בתוספת' [מגילה פ"ג הי"ד].
<h2>דף לח:</h2>
כהן שאינו עולה לנשיאות כפים עובר בשלשה עשה דכה תברכו אמור להם ושמו את שמי ודוקא כשהוא בבית הכנסת כשהחזן קורא כהנים אבל אם אינו שם אינו עובר וגם יכול לצאת קודם כדי שלא יהיה שם כשיקראו כהנים כך פשוט במגלה [רא"ש מגילה פ"ג סי' כ"ב].
כהן שאינו עולה בעבודה כלומר ברצה שוב אינו עולה ודוקא שלא עקר רגליו אבל עקר רגליו אף על פי שלא הגיע לדוכן עד אחר שגמר ש"צ רצה עולה.
<h2>דף לט.</h2>
וכהן צריך ליטול ידיו לנשיאות כפים כך פשוט במגלה. כהן הנושא כפיו מברך בא"י אמ"ה אשר קדשנו בקדושתו של אהרן וצונו לברך עמו ישראל באהבה וכשעקר רגליו לעמוד לדוכן אומר יהי רצון מלפניך יי' אלהינו ואלהי אבותינו שתהא ברכה זו שצויתנו לברך את עמך ישראל שלא יהא בה מכשול מעת' ועד עולם וכשחוזר פניו מן הקהל אומר רבון העולמים עשינו מה שגזרת עלינו עשה עמנו מה שהבטחתנו בתורתך השקיפה ממעון קדשך וגו' כך פשוט במגלה.
<h2>דף לט:</h2>
אין הכהנים רשאין לכוף קשרי אצבעותיהם עד שיחזרו פניהם מן הצבור ואין הקור' רשאי לקרות לכהנים עד שיכלה אמן מפי הצבור ואין הכהנים רשאין להחזיר פניהם מן הצבור עד שיתחיל ש"צ שים שלום ואין הכהנים רשאין לעקור רגליהם עד שיגמור ש"צ שים שלום כך פשוט במגלה.
<h2>דף מ.</h2>
ועוד פשוט והעם בשע' ברכ' כהנים אין אומרין שום דבר אלא שעונין אמן כמו שכתבתי למעלה.
אין הכהני' רשאין לעלות לדוכן בסנדליהם כך תקן ריב"ז כך פשוט במגלה.
